ליין חדש של כתבות הגיע אלינו לאתר! רוצים להכיר קצת את העובדים אצלנו בסטודיו שיספרו לכם על עצמם ועל העבודה בסטודיו? זו הפלטפורמה שלהם לספר לכם על עצמם ועל איך הם חוויים את העבודה בסטודיו שלנו ובמקצוע בכלל. והפעם? קבלו את מור רביד בראיון פרידה מרגש!
מור רביד, מעצבת UX/UI כשנתיים בסטודיו, עוזבת בקרוב למשרה חדשה. מור למדה תואר ראשון בתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון HIT עם התמחות בחוויית משתמש. במהלך עבודתה בסטודיו עבדה על עשרות פרויקטים שונים, הכוללים מערכות B2B מורכבות בתחומי סייבר, קמעונאות, ניהול קמפיינים ומערכות למהנדסים ולצוותי פיתוח, וכן מוצרי B2C ואפליקציות בתחומים פיננסיים, ניהול חשבונות, התחדשות עירונית, משחקים, ביוטי ומעקב רפואי.
אז מור, ספרי לנו קצת על עצמך- בעבודה ומחוצה לה
אני מור, בת 29 מתל אביב. כל החיים בעצם גרה בתל אביב, נולדתי שם ונשארתי בה עד היום. מה אני אוהבת לעשות בלי קשר לעבודה? מאוד אוהבת להתעסק באפייה, בבישול, בכל מיני טכניקות. אני מאוד אוהבת ללמוד כל הזמן מתכונים חדשים. בכללי כל מה שקשור למטבחים תמיד מאוד עניין אותי. ואני מאוד אוהבת ספורט. זה אולי קצת מפתיע אבל אני בעיקר אוהבת אימוני כוח ומשקולות.
אז את עוזבת אותנו בקרוב, אחרי כמעט שנתיים. ספרי איך הייתה עבורך החוויה בסטודיו
הייתה חוויה מאוד אינטנסיבית אבל לטובה. זו סביבת עבודה שמהרגע הראשון שהגעתי אליה ישר צללתי למים העמוקים (בקטע טוב). מבחינת האופי של העבודה בסטודיו, יש המון פרויקטים שונים ומגוונים אז די מהר מהרגע שהגעתי יצא לי כבר לטעום מכל מיני עולמות שונים. אז מצד אחד העבודה היא באמת אינטנסיבית ודרשה ממני תמיד לנהל לעצמי את הזמן ואת המשימות ומצד שני זאת עבודה מעניינת, אף פעם לא משעמם כאן. תמיד יש מה לעשות ותמיד זה יהיה שונה מהדבר הקודם שעשיתי, אז בעיניי החוויה היא מאוד מלמדת.
מור ואודי עובדים על פרויקט בסטודיו
אשמח שספרי על לקוח אחד שמאוד אהבת לעבוד איתו תסבירי למה
לקוח אחד? היו הרבה. אני חושבת שהלקוח שהכי נהנתי לעבוד איתו היה CHEQ, זה גם לקוח שעבדתי איתו כמעט ישר מההתחלה, מאז שהגעתי לסטודיו. גם essentials וגם paradome. אהבתי שהפרויקט לא היה קצר וחד פעמי, כלומר לא הייתה כאן איזושהי עבודה זריזה על כמה מסכי דמו וזהו, אלא תהליך מתמשך לאורך המון זמן, עבודה על מערכת מאוד מורכבת שיש בתוכה המון מוצרים פנימיים ומגוונים. כשהתחלתי לעבוד עליהם הייתה מערכת אחת שעם הזמן הפכה להיות multi-product אז הייתי גם חלק מהשינוי הזה. בנינו להם דיזיין סיסטם אז הייתה לי חוויית עבודה על משהו מאוד ״גרפי״ בהתחלה, התמקדות יותר ב-UI. בשלב הזה עבדתי עם ניק ואחר כך עם דנה שלקחו את הצד האפיוני ואחרי שהם עזבו התחלתי לעבוד על האפיון בעצמי ככה שכל הפרויקט וכל המוצרים היו בחסותי ולמדתי מזה המון. מעבר לזה ב-CHEQ יש אנשים מדהימים שכיף מאוד לעבוד איתם, הם תמיד מאוד זמינים ונכונים לעזור. אהבתי את הפידבקים ואת השיחות שהיו לנו בתוך התהליך – גם אם היה פידבק של משהו שצריך לתקן אז זה תמיד עבר בצורה נעימה, וכשיש דברים טובים שאני מציגה להם הם תמיד מפרגנים ומעריכים.
ועכשיו לצד השני- ספרי על איזה אתגר גדול שהיה לך בעבודה על פרויקט ומה עשית כדי לפתור אותו
העבודה על הפרויקט של Keepy, זאת חברה שהגיעה אלינו עם Brand book מחברה אחרת שעשתה להם את המיתוג, כבר היו להם את הצבעים והפונטים שלהם, כל מיני אלמנטים גרפיים מעניינים של פאטרנים וצורות גיאומטריות, וכמובן כל השפה הזאת התקיימה כבר באתר שלהם שהוא מאוד מעוצב ומרקטיאלי. מה שהיה מאתגר זה להפוך את העיצוב הזה, של האתר ושל המותג – לתוך מערכת מורכבת. בהתחלה הרגשתי שכלום לא מסתדר. יש להם למשל צבעים מאוד ״אדמתיים״ – חום, ירוקים, כתום, חול. אמרתי לעצמי שאם הייתי צריכה לבנות את זה מאפס כמערכת, כנראה בחיים לא הייתי משתמשת בגוונים כאלה. אבל בסופו של דבר כן הייתי צריכה לדעת לעבוד עם זה וזה היה מאתגר אבל בסוף יצא תוצר טוב. האתגרים היו בעיקר בצבעוניות, אני עדיין חושבת שיש שם מסכים עם עומס ויזואלי מבחינה צבעונית, בעיקר כאלה שיש בהם גרפים של אדום/ירוק וזה לפעמים מעמיס או מתנגש עם הלייאאוט הכללי של המערכת והצבעוניות שלו.
מה הדבר הכי גדול שאת לוקחת מהעבודה בסטודיו הלאה איתך?
ואיפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים מהיום?
אני עדיין רואה את עצמי מעצבת. זה ללא ספק התחום שלי ושם אני רוצה להישאר לאורך הקריירה. אני חושבת שבעוד 10 שנים הייתי רוצה להיות בתפקיד יותר ניהולי או בכיר, לנהל ולחנוך מעצבים חדשים. לא הייתי לוקחת לגמרי צעד אחורה מלהיות מעצבת בעצמי, אבל כן הייתי רוצה ללמד מעצבים אחרים מתוך איזושהי עמדה ניהולית. לנהל צוות או מחלקה של מעצבים. יש לי גם איזושהי מחשבה לחזור לאקדמיה כדי ללמד, אבל יש לי גם הרבה הסתייגות בנושא אז זאת מחשבה מאוד רחוקה אבל אולי בעוד 10 שנים או יותר אני אכוון גם לשם.
רוצה לחלוק כמה מילות סיכום?
אני אסכם את התקופה שלי כאן בהסתכלות על מתי התחלתי לעבוד בסטודיו, שזה בעצם כמעט מיד אחרי התואר, חודשיים-שלושה. זה משהו שאני מאוד ממליצה עליו, בעיקר כשמסיימים תואר ולא בהכרח בטוחים מה רוצים לעשות ואיפה הכי נכון לי להשתלב. למדתי תקשורת חזותית שזה תואר שלומדים בו את כל האספקטים של עיצוב, מרישום וציור בצבעים ועד הפקות וידאו, צילום, עריכה וחוויית משתמש, ולא תמיד יודעים מה רוצים לעשות בסיום התואר. אז להגיע למקום כמו הסטודיו מאוד עוזר לקבל תמונת מצב של העבודה בשטח, בחיים האמיתיים. וגם לחוות כל מיני סוגים של מוצרים ולקוחות שונים ומתוך זה ״לחדד״ ולהבין מה הכי נכון לי להמשך הדרך.
